ביקורת המקרא וחקר העברית המקראית

4 | ר י י נ ה ר ד ק ר א ץ בשלב השני, לקראת סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, נפתח עידן של חקר תולדות הדת, חקר הסוגים ( הספרותיים ) ותולדות המסורות . בארצות דוברות גרמנית קשור עידן זה בשמותיהם של הרמן גונקל ( 2681— 1932 ) , גרהרד 4 בשלב שני זה, שנמשך עדפון-ראד ( 1091— 1971 ) ומרטין נות ( 2091— 1968 ) . לשנות השבעים של המאה העשרים, שאף המחקר לחדור מבעד למקורות הספרותיים ולהגיע אל המסורת שבעל-פה ואל הדת החיה . המטרה הייתה למצוא — ולמעשה להמציא — "בית יוצר" ( או "מעמד בחיים", Sitz im Leben ) לסוגות המקראיות : סיפורים, חוקים, חזונות נבואיים, מזמורים, פתגמי חוכמה וכו', כדי להעמיד את כתבי המקרא בשורה אחת עם תולדות הדת בישראל ובמזרח הקדום . כיוון מחקר זה היה ועודנו נפוץ ביותר בעולם המחקר הדובר אנגלית, המיוצג על ידי חוקרים כגון ויליאם פוקסוול אולברייט ( 1981— 1971 ) ופרנק מור קרוס ( 1291— 2012 ) , אף שהיו מעוגנים יותר בארכאולוגיה . הסיבה לפופולריות הגדולה של גישה זו היא שאין היא נוגעת בטקסט המקראי ( המקודש ) אלא מותירה אותו כצורתו . כך יכולים כל השחזורים הביקורתיים להישאר בערפל של ההיסטורי...  To the book