|
|
מבוא 35 זמן עצי הכהנים והעם להמנות" ( תענית כח ע"א ) כנגד "מכור עצמך לע"ז ואל תצטרך לבריות" ( ירושלמי ברכות ט, ב [ יג ע"ד ] ) . והדבר מגיע עד כדי חמישה תרגומים למילה אחת, כגון במילה מר : ( א ) בפנייה לחכם רבי : "תינח מר דאית ליה, איפשר, כולי עלמא מאי — הנח רבי שיש לו ממון הרבה, שאר בני אדם מהו" ( 188 ) ; ( ב ) לבעלים של עבד רב : "ואילו עבדא דכתב ליה מריה גיטא דחרותא — ועבד שכתב לו רבו גט חירות" ( 484 ) ; ( ג ) לבעלים של חפץ בעלים : "הדרן כיפי למריהי והדרא אפדנא למרה — חוזרין נזמים לבעליהן וחוזרת חצר לבעליה" ( 842 ) ; ( ד ) להצבעה על דמויות בעלילה זה : "שליח דמר ודמר דפלג להו — שליח זה ושליח זה שחלקו" ( 593 ) ; ( ה ) כשהתואר מופיע לפני שם פרטי מר : "דכי [ צ"ל הכי ] אמר ראש מתיבתא מר רב יהודאי — וכך אמ' מר רב יהודאי רא' ישיב'" ( 1804 ) . כמה צורות כנגד צורה ארמית אחת : פלגא מתורגמת מחצה בנפרד וחצי בנסמך ובכינויים, כגון "פלגא מלוה, דאי מיתניס מיפרע מיחת פלגא — חציו מלוה, שאם נאנס נפרע מחצה" ( 525 ) , וכך בל"ח : "מחצה בבקר ומחצה בין הערבים" ( מנחות ד, ה ) כנגד "מי שחציו עבד וחציו בן חורין"...
To the book |
|
|