|
|
הל שו ן ה ע ב רי ת ב ת ימ י נו | 223 שימושה מוגבל מעתה למשלב הספרותי ( השווה לסעיף 11 . 2 . 7 [ 5 ] לעיל ) . על אי-אמִתותה של ההנחה המוחזקת מעיד גם כאן ההקשר שהפועל משובץ בו, למשל "ועוד כתינוקת היו רואיה טועים וחשבוה ילד " ( ליברכט, תפוחים, עמ' 69 ) . גם בשימוש הפועל בתבנית זו עשויה להשתמע נימה ביקורתית, סרקסטית . למשל במשפט דלהלן לועג הדובר לעצמו על מסקנתו השגויה והמביכה : " בתי הקטנה לימדה אותי דבר . ואנחנו, זוכרת איך חשבנו אותה קצת מפגרת , לא עלינו ? " ( שם, עמ' 74 ) . 3 . צ " ש 1 + ח ש ב + א ת ע צ מ ו ( + ( ל ) צ " ש 2 ) מבנה זה בפועל חשב בשימושו הקונטרה-פקטי עולה בראשונה בלשון התחייה, והוא מוסיף להתחדש בלשון ימינו . כאמור לעיל ( פרק 6 , סעיף 10 . 2 . 6 [ 4 ] ) , גוון שיפוטי ומבקר עולה מתבנית זו של הפועל : הדובר סבור כי הערכתו העצמית של פלוני מופרזת, והוא רואה בה משום התנשאות ויהירות, למשל " הטמבל הזה חושב את עצמו חכם גדול " ( שויקה, ערך "חושב את עצמו" ) ; " הוא חשב את עצמו לאלוהים 264 אם לא למעלה מזה" . בלשון ימינו הדבורה עבר מבנה זה תהליך של גרמטיזציה : שכיחותו הגבוהה הביאה לידי ...
To the book |
|
|