|
|
68 | פ ר ק 1 כן מלמדת על חציפות מצדו, על עזות פנים, אך במקום להטיח זאת בנמען ישירות נוקט הוא לשון עקיפה ומרומזת . אף השתמעות של תוכחה ואשם מייצר הדובר בניסוחו העקיף, שכן בעצם השימוש בפועל חשב יש כדי לייחס לנמען כוונה ומודעות למעשים . כך יוצא שהלה הופך אחראי כביכול להעלאת הנחות שגויות או לחלופין לרקימת תכניות זדוניות, אף אם לא סבר כלל או לא תכנן כלל את אשר יוחס לו . כפי שראינו, תכנים פרגמטיים משוערים אלו עולים מן המבנה התחבירי כולו ולא מן הפועל חשב לבדו . זה האחרון מוסיף לשמש בהוראתו הדנוטטיבית השכלית, אלא שכאן נעוצה ראשית התהליך . בהקשרים תחביריים ושיחתיים קדומים אלו, שבהם עולות לראשונה ההשתמעויות הפרגמטיות בפועל חשב , יש לראות את ראשית תהליך הסובייקטיביזציה בהשתלשלותו הסמנטית של הפועל, תחילת התקרבות חשב אל תכנים פרגמטיים הקשורים לגישת הדובר אל השיח . ל ו ח ש כ י ח ו ת : ח שב התפלגות * מבנה תחביריהמשמעות ( שכיחות ) הגה במוחו תכנית זדונית, 1 א חשב על / אל ב מחשבה / מחשבות ( על הרוב ) ; זמם, חרש רעה ( כ- % 55 ) % 40 א חשב על / אל ב רעה / רעות ( במיעוט המקרים ) א חשב רעה / רעות ; א חשב מז...
To the book |
|
|