|
|
292 | כ פ ל י תצ ו ר ה את צורתו המקורית של הצירוף, ואיך נכיר ונחוש את עולמם של חכמי המשנה, שהצירוף צמח מתוכו ? הכרת הצורה המקורית של הצירוף הנידון — בתקופת חז"ל, שהיא נקודת המוצא לכל מחקר, אינה פשוטה . אין אנו יכולים לשאול את פיו של רבי עקיבא ואת פיו של רבי יהודה הנשיא . אין לנו אלא להיזקק לכתבי היד המשובחים של ספרות התנאים, שבהם נוכל למצוא את המסירה הנאמנה ביותר ללשון התנאים עצמם . נתברר שרווחות שתי צורות : בדפוסים של חיבורי התורה שבעל פה מצאנו בדרך כלל תלמיד חכם . אולם בכתבי היד באה לצד צורה זו גם הצורה תלמיד חכמים ( או תלמיד חכמין ) . אם אנו באים להכריע בין שתי הצורות הללו עלינו להיזקק למדע הפילולוגיה . ענף זה של חקר הטקסטים היטה את הכף לטובת תלמיד חכמים . אחד הנימוקים לכך היא ההנחה שהצורה תלמיד חכם נגזרה כנראה מצורת הרבים תלמידי חכמים , בתהליך הקרוי "גזירה לאחור" . לפנינו אפוא צירוף סמיכות, תלמיד של חכמים, כפי שהִסקנו קודם גם מן העברית החדשה . אם ברצוננו להבין את משמעות הביטוי תלמיד חכמים במקום חיותו בתקופת חז"ל, עלינו להכיר את הווי בית המדרש ואת מוסדות החינוך בתקופה זו . ספרות חז"...
To the book |
|
|