עלי מעבר לחלון הפרוזדור הצמוד לדירה . הפנים, שעליהן התנוסס חיוך מאוזן לאוזן, היו פניו של הקומיקאי הצרפתי הנודע פרננדל ( פרנאן ז'וזף דזירה קונטנדן ) . לא יכול להיות, אמרתי לעצמי, הרי פרננדל מת מזמן ! עד מהרה הבנתי שמדובר בעצם בשוטר שמפטרל ליד הדירה . או ליתר דיוק, שוטר שמביט בי כשאני לוגמת קפה לבושה בכתונת הלילה שלי, קרועה בין מבוכה לצחוק . התזכורת החודרנית הזאת לאובדן הפרטיות הבהירה לי שליד דלת דירתי ניצב כוח משטרתי שמסייר לילות כימים בפרוזדור הצמוד לדירה ומשקיף עליה מבעד לחלונות . גם זאת קבלת פנים לשגרירה חדשה, חייכתי לעצמי במבוכה . השמירה עלי היתה קפדנית ביותר, ולא בכדי ‑ אחרי ניסיון ההתנקשות באחד מקודמי בתפקיד, רובי אלדר, המארחים הפורטוגלים נקטו משנה זהירות . אבל לי היה קשה להשלים עם נוכחותם הצמודה של שומרי הראש בכל מקום . במרוצת הזמן מצאתי דרכים להימלט גם מהם וגם מהשוטרים שליד דלת דירתי : באחת הקומות התת ‑ קרקעיות היה מצוי מחסן הדירה, ששימש לאחסון חפצים שונים ובעיקר יינות . מדי פעם הייתי מודיעה לשוטרים שאני יורדת למחסן היין, ממנו הייתי יוצאת לחניון ששימש גם את הקניון החדיש, ומשם ‑ ...
To the book