הארוכה כדי לעדכן אותו בכל המהלכים שנקטתי עד אז במסגרת פעילותי במשרד . הראבן הקשיב ולפתע, באמצע הדרך, הפטיר : "ידעתי שאת לא זונה" . נעלבתי עד עמקי נשמתי ולא הבנתי מה פתאום יוצא משפט כזה מפיו . בכל זאת בחרתי להבליג, ויתר הדרך עברה בשתיקה כבדה . המפגש שהתקיים בערד עם הסטודנטים הזרים היה מוצלח ביותר, ובתוך זמן קצר התברר שהוא היה החוליה האחרונה ששכנעה את הראבן להשקיע בתחום ההסברה בנושא הפלסטיני . אחרי הנסיעה הזאת הוא אישר את הצעתי להזמין לארץ קבוצות סטודנטים יהודים וישראלים לסמינרים בני שבוע . לשם כך הוחלט להקים מרכז הסברה כזרוע הביצועית שתסייע בידינו בכל הלוגיסטיקה . שנים רבות אחרי שעזב את המשרד, כשעמד בראש אחד הפרויקטים שלו לדו ‑ קיום עם ערביי ישראל וביקר בניו יורק, הזכרתי להראבן את דבריו . ביקשתי להבין למה התכוון אז . הוא פרץ בצחוק ואמר, "זאת בכלל היתה מחמאה, התכוונתי שאת לא אופורטוניסטית" . ביוני 1970 יצאתי למסע באירופה, שמטרתו היתה איסוף הנתונים הדרושים לגיבוש תוכנית פעולה בקמפוסים בשנת הלימודים הבאה . ביקרתי ברומא ובמילאנו, בפריז, בהאג, בלונדון ובז'נבה, ובכל מקום נפגשתי לשיחות ארו...
To the book