על תקשורת ודמוקרטיה

בקנה אחד עם הדמוקרטיה וחופש עיתונות, כפי שאני מבין אותה, על אחת כמה וכמה בתקופת בחירות . נקבעה פגישה, שהוגדרה אחר כך כדרמטית, בלשכתו של ראש הממשלה . היא החלה לקראת חצות ונמשכה עד אישון לילה . בפגישה נכחו אווה מדז'יבוז', יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, עם היועצת המשפטית שלה, אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש הממונה על התקשורת, ואני . ראש הממשלה נשא נאום חוצב להבות מדוע אין עוד מקום לקיומו של הערוץ לאחר שהפר כל התחייבות . כל ניסיונותיה של אווה מדז'יבוז' להניא אותו ממחשבותיו הרעות, לדידה, התנפצו על סלעי העקשנות והאסרטיביות שגילה . נתניהו לא היה מוכן לשמוע . הוא כעס, דפק על השולחן והרים את קולו, וככל שהרים את קולו, כך הלך קולה של אווה מדז'יבוז' ונחלש . בשלב זה רק הקשבתי ולא הבעתי את עמדתי, למרות שהיא היתה ברורה לי . ראש הממשלה ביקש אתנחתה של כמה דקות ויצא מהחדר . בזמן היעדרותו פנתה אלי מדז'יבוז' כשדמעות זולגות מעיניה . "אדוני היועץ", היא אמרה, "אתה היחיד שיכול להושיע . רק לך הוא שומע" . כששב נתניהו והתיישב על כיסאו פתחתי את פי והשמעתי דברים כדלקמן : "לאחר ששקלתי את כל שנאמר כאן, הגעתי לכלל דעה ש...  To the book