אִגרוף

לאחר הזכייה באליפות ישראל זימן אותי מאמן נבחרת ישראל באִגרוף, הוכמן, להצטרף אל שורות הנבחרת, והייתי צעיר מתאגרפיה . כיוון שהוא היה גם מאמן מכבי תל אביב, הצטרפתי אליו לשם . אבי, שגם הפעם לא היה בסוד העניין, סבר שהקריירה שלי כמתאגרף הגיעה לסיומה, או שמא עצם את עיניו מלראות עובדות שסך הכול הזדקרו לעיני כול בדמות עיניים נפוחות וחבלות טריות . לאחר אימוני הנבחרת, שהתקיימו בימי שבת בבית מכבי הישן, סמוך לשוק בצלאל, הוזמַנו לביתו של המאמן שגר בצפון תל אביב, ליד מה שהיה פעם קולנוע "פאר" . מאחר שהייתי הקטן, הצעיר והדל שבחבורה, אשת המאמן הרעיפה עלי מכל טוב מטבחה, ואני ישבתי שם בין אריות האגרוף, כולם אנשים בוגרים ואלופים ידועים, כולי נבוך ולא יודע את נפשי . העובדה שאשת המאמן התייחסה אלי כילד לא היה בה כדי להפיג מבוכה זו . ועדיין, הרגשתי ברקיע השביעי . באותם ימים היה לי חבר, מר ישראל לנוער במשקל כבד ב"בודי בילדינג", שרוחבו גדול מגובהו . הוא היה נוהג לבקרני באימוני האגרוף במכבי, ומשסיימתי יצאנו שנינו לשוטט ברחובה של עיר . אני שקלתי אז 51 קילוגרמים והוא כ ‑ 120 קילוגרמים, ומי שלא צפה בשנינו צועדים איש...  To the book