שלל הנסיבות שהובילו לשבר הנוכחי בחייו . המילים שלו גדשו את אוזני, העמיסו עלי מידע מטשטש חושים וחסר משמעות, ועצרתי את השטף כדי לקבוע פגישה מסודרת . רדאר המשוגעים השמיע זמזום הרגעה והזכיר לי שמרבית חושפי השחיתויות נשמעים כך בשיחה הראשונה . לפני שניתקנו את השיחה עוד למדתי שחבריו ברכבת מכנים אותו "אספן העצמות" . לאחר כמה שעות הופיע חזות במשרדי . הוא נכנס כשעל פניו חיוך כובש, אך ידיו חסרות המנוח הסגירו את סערת הנפש שהיה נתון בה . התיישבנו זה מול זה והוּבלתי בדרכים הראשיות והצדדיות של סיפור חייו . חזות היה נשוי, אב לשלוש בנות, והתגורר בקריית חיים . הוא עבד כמנהל תחנת רכבת ופקח במחוז צפון, צבר עשרות אלפי נסיעות על פני הארץ ונראה כי אורח החיים שבחר בו התאים לו ככפפה ליד . תחושת הרתיעה שלי ממנו, שניצתה בטלפון, גברה ושככה בגלים . הפרשה שהובילה אותו למשרדי היתה סבוכה ומטורפת, נטולת התחלה, אמצע וסוף, ונשמעה לפרקים מופרעת לחלוטין . חזות עשה עלי רושם של אדם הוזה והזוי, פגוע ומר, שעיניו זועקות : "אמת דיברתי ! " ושפתיו מנבאות עבורי הרבה מאוד עבודה . הוא תיאר לי את היחסים בינו לבין הרכבת כיחסי אהבה ‑ ש...
To the book