|
|
ואני חזרתי למשרד, שם המתינו לי המקרה והלקוח הבאים . כך נראה הצומת האפרורי שבו אספתי אל חיי את מיה קוך . לעתים נדירות בחיים נתקלים באדם אדיר, המקפל בתוכו את כל התכונות הנאצלות ביותר . אתם מביטים באדם הזה ולבכם מפרפר מהתרגשות על שזכיתם לעמוד מולו . אתם לומדים להכיר אותו, לומדים את תנועותיו, נחשפים לערכי הזהב שלו ומבינים מדוע פרפרתם . קורה גם שנתקלים באדם פשוט למראה, אפרורי אפילו, שעיניכם לא מתעכבות עליו ולבכם פועם כרגיל . אבל האדם הזה מתעקש, מושך בשרוולכם ומבקש שתעשו עבורו דבר ‑ מה . ואתם עייפים וציניים ורוצים רק לעצור לאכול משהו בדרך הביתה . אבל האדם הזה, הפשוט, שב ומושך בשרוולכם . אלמלא משך והתעקש והציץ לכם לתוך הנשמה, שאב אתכם פנימה לתוך נשמתו שלו, לעולם לא הייתם מגלים . לא הייתם יודעים שאנשים כאלה קיימים בעולם האמיתי . מי היתה בעצם אותה עדה מצוינת מתיק הביטוח ? היא היתה בת יחידה לאמה, שאיתה עלתה מרומניה . בשנים ההן צברה קילומטראז' מרשים בבתי משפט שלא בטובתה . נכון לאותם ימים ייתכן אף כי בילתה פרקי זמן ארוכים ממני בין הכתלים החשופים . מה לפקידה זמנית ולבתי משפט ? מעשה שהיה כך הי...
To the book |
|
|