"איזו מדינה? מיוחדת במינה"

הגבול לתחנת מעבר . עם התקרב מועד היציאה ציפינו לראות עבודות לחיזוקה ואף חזרה לסיורים תכופים של צה"ל לאורך הקו . ידענו שללא היערכות מתאימה עלולים כוחות מלבנון לחדור לשטח ישראל, ואז יתממש התרחיש שבמשך שנים הילך אימים על הציבור בארץ . כמו רבים בציבור ובצבא, אמנם לא האמנו שאם נצא מלבנון יגיע חיזבאללה עד ירושלים, אך היה לנו ברור שלהשאיר את הגדר במצבה הנוכחי זהו פתח לצרות . הרגשנו שעלינו מוטלת עכשיו האחריות, בשל התפקיד הציבורי שמילאנו ובגלל היותנו תושבות הצפון, לוודא שהגבול יהיה מוגן כראוי . בחורף 1999 הגברנו עוד יותר את הלחץ על הרשויות בצפון ועל הממשלה, שיפעלו להכנת הגליל לקראת היציאה מלבנון . ראינו את האור בקצה המנהרה וחששנו, שאם יהיו תקלות ועיכובים נחזור שנות אור לאחור . לצורך כך כינסנו שוב את מזכירות התנועה וקיבלנו החלטה על מגוון פעילויות שיעוררו את כל הגורמים לבנות מערך הגנה ראוי עבור תושבי הצפון . מיד לאחר הישיבה הפעלנו את מערך הפקסים, הטלפונים והמיילים והצפנו בהודעות יום ‑ יומיות את התקשורת ואת בעלי התפקידים במערכת הביטחונית ובשלטון המקומי . בישיבה הוחלט גם להעמיק את הקשר עם תושבי קרי...  To the book