"עלי גבעה שם בגליל..."

הבתים והאירו באדום את מסלולם בשמים . בעודנו מרותקים למחזה המבעית אמרתי לרמי : "רק שלא ניגרר למלחמה הזאת . אני מאוד מקווה שלא נסתבך בה" . לצערנו, לא הרבה זמן אחר כך, התרחיש הנורא הזה התממש . נישאנו באמצע שנות ה ‑ ,70 ושגרת חיינו כזוג טרי נעצרה בכל פעם שרמי נקרא לשירות מילואים . אפשר לומר שהמתיחות בגבול הצפון ליוותה אותנו לאורך כל חיינו המשותפים . רמי נשלח כחובש קרבי למוצבי צה''ל שנפרשׂו אז לאורך גדר הגבול עם לבנון, ואני נהגתי לתפוס טרמפים מהקיבוץ כדי לבקרו . בביקורים האלה שמעתי מפיו כיצד החובשים והרופאים מטפלים בחולים ובפצועים הלבנונים שהגיעו אל גדר הגבול . הגשת העזרה לתושבי הכפרים בדרום לבנון שנפגעו במלחמת האזרחים נעשתה כחלק מהמדיניות הישראלית, במטרה ליצור ברית עם כוחות מקומיים . פעם טיפלו ברועה שעלה על מוקש, פעם אחרת בכפריים שנפצעו בתקרית ירי, ופעם אף הוזעקו אל תוך לבנון כדי לסייע לאישה שכרעה ללדת . כשנולד בננו הבכור בקיץ ,1977 לא העלינו בדעתנו שכעבור חמש שנים, ב ‑ ,1982 יילחם אביו באותם הכפרים שעליהם השקפנו מרחוק כמה שנים קודם לכן . על אחת כמה וכמה לא צפינו שבננו אור, שזה עתה נולד, י...  To the book