|
|
1976 . כך, למשל, עוד ב ‑ 1972 נכנסתי לשותפות עם ארווין סמל, עולה מברזיל . את סמל, מהנדס בהשכלתו, היכרתי בעת החיפושים אחרי מנגלה בדרום ‑ אמריקה . הוא וכמה מחבריו עלו ארצה במסגרת גרעין של תנועת "הבונים", והתיישבו בקיבוץ ברור חיל שבנגב, שם הקים ארווין מפעל לייבוש ירקות, שאני הייתי שותף בו . בנוסף הקמנו חברה בשם "ריסמקס", הקיימת עד היום, אשר עסקה ב"קומודיטיס" ‑ סחר במצרכי יסוד כמו סוכר, מלט, חיטה, ברזל ועוד . הלקוחות של "ריסמקס" היו ישראלים או חברות וארגונים איראניים, שהגיעו אלינו בתיווכו של ידידי מסעוד עלי חאני . הצלחות מזהירות לא היו לנו, אבל גם אחרי פירוק "דיילין" המשכנו במכירת מוצרים שונים בארץ ובעיקר באיראן . בטהרן ציידנו חמישה בתי חולים בציוד רפואי שייבאנו מארצות הברית, החל מאספקת חמצן וכלה בחדרי ניתוח שלמים ומצוידים במכשור הרפואי הדרוש . כספקים קיבלנו עמלה שנעה סביב % ,4 סכום נאה כאשר היה מדובר בעסקאות של כמה מיליוני דולרים . לצורך זה ביקרתי כתריסר פעמים באיראן . פעם אחת שיחק לי מזלי וזכיתי במכרז של ממשלת איראן לאספקת שמן דקלים . מיד אחרי הזכייה הצעתי לנסים גאון, שהתמחה בסחר במצרכים...
To the book |
|
|