|
|
האמריקנים, אך בתנאי שלא משרד הביטחון יהיה הגוף שירכוש את הנגמ"שים הפגועים, אלא חברת תיווך מקומית שתוקם לצורך זה . יחד עם משה ( "מושי" ) לנצט, הנספח הצבאי שלנו בטוקיו, שווייטנאם השתייכה לאזור פעילותו, באתי לסייגון, ושם נפגשנו עם שאול אייזנברג ‑ שכבר היו לו אז מפעלים לייצור שמן בווייטנאם ובקוריאה ‑ שנבחר ע"י שפיק להקים את חברת התיווך המקומית שרכשה את הסחורה עבורנו . לפני הגנרלים האמריקניים והשלטונות הוייטנאמיים הוצגתי כאלוף ‑ משנה בצה"ל, וזו הדרגה ( "קולונל" ) שהודפסה על כרטיסי הביקור שלי . היתה זו עסקה טובה לכולם : אנחנו קיבלנו את הנגמ"שים בזיל הזול, במחיר של גרוטאות, אייזנברג קיבל את דמי התיווך שלו, והאמריקנים נפטרו מן הצורך לטפל בגרוטאות . . . אינני זוכר כמה נגמ"שים הבאנו ארצה מווייטנאם, אך היה מדובר בכמות רצינית ‑ כמה מאות . בארץ שופר המיגון שלהם ע"י שכבת שריון נוספת מתוצרת תע"ש, אלא שכתוצאה מכך נחלש כושר התנועה של הנגמ"ש . כן הבאנו מווייטנאם חלקים של גשר מתפרק שכעבור כשנה, במלחמת יום הכיפורים, סייע לחלק מכוחותיו של אריק שרון בצליחת תעלת סואץ . ביקור אחד שלי בווייטנאם נמשך כחודש, והש...
To the book |
|
|