|
|
עבודה בלשון 113 המקרים המושג הערטילאי "חשיבה" מגולם בחומריות של שיער הראש . יש כאן אובייקטיפיקציה בשירות האירוניה, המופנית כלפי קלישאות פדגוגיות של חשיבה וחוכמה . והחוכמה מיוחסת למורה רק משום שהוא בעל גוף צנום . המורה מתואר כדמות מגוחכת, לבושה בהידור מוגזם ונוטה להתפרצויות זעם . האירוניה מבליטה את הפער בין מה שמיוחס לעבודה הפדגוגית - חשיבה, הרהור וחוכמה - ובין המציאות של העבודה הפדגוגית בדמותם של הזבוב הנוחת על אחת השערות והאצבע המגרדת את הפדחת, כלומר שממה ושעמום, בין החוכמה המיוחסת למורה ובין הגנדרנות והכעסנות שלו . זאת ועוד, האירוניה הופכת את היוצרות שתורת החינוך מבוססת עליהן ומעמידה דברים פדגוגיים על דיוקם . תורת החינוך עושה לטכנולוגיות פדגוגיות הפשטה, ספיריטואליזציה ( חינוך לחשיבה ) ופסיכולוגיזציה ( עיצוב ההתנהגות ) ( Bekerman Zembylas , 2017 & ) . ואלזר עושה החפצה מחדש לכתיבה . בדומה למה שראינו בפרק הקודם, השינון, שהיה טכנולוגיה של זכירה, עבר ספיריטואליזציה בבתי המנזר הנוצריים ונעשה פרקטיקה דתית ורוחנית . ואלזר מתייחס לרעיונות חינוכיים נעלים כמו חשיבה וחוכמה במושגים של זבובים, שיע...
To the book |
|
|