זהר לבנת 360 שניתן לנצלם כדי להמשיך ולהעמיק את ההבנה שלנו בנוגע לתופעה הנחקרת . הראיתי גם שהמחקר הפרגמטי הצמיח מגוון תיאוריות וגישות להבנת האירוניה הלשונית, שאת רובן הצגתי בפרק 2 . ההתייחסות אל התיאוריות הללו לא כאל הצעות מתחרות שיש להכריע ביניהן אלא כתפיסות המשלימות זו את זו איפשרה לי להשתמש בהן בחופשיות כדי להסביר אירוניה לשונית מסוגים שונים . החירות שלקחתי לעצמי ( או אולי : הדרישה שדרשתי מעצמי ) לדון בדוגמות טקסט אותנטיות וטבעיות ממגוון רחב של סוגות, כתובות ודבורות, סייעה גם היא לפרוס יריעה רחבה שתתפוס עוד ועוד היבטים של התופעה . המצע התיאורטי שעליו נשענים כל פרקי הספר הוא זה של הפרגמטיקה הלשונית, שגורסת כי מבעים בשפה הם בעלי משמעות ותפקיד בהקשר שבו הדוברים משתמשים בהם - ההקשר הטקסטואלי, הסיטואציוני והתרבותי, זהות המשתתפים, הידע שבידיהם, אמונותיהם בנוגע לעולם, נסיבות הזמן והמקום, וכן הלאה מרכיבים שבונים את ההקשר של המבע . בהקשרים האלה, הפעולה המרכזית שכרוכה בפענוח מבעים שנוצרו לצורכי תקשורת היא פעולה של זיהוי כוונות . המבע האירוני הוא מבע עקיף, שמחייב הליך של זיהוי כוונותיו של הדובר...
To the book