|
|
זהר לבנת 314 בני השיח - ממשיכים את הכיול האירוני או לא, צוחקים, מפגינים כעס או עלבון - מלמדת אותנו רבות על השפעתה של האירוניה על היחסים החברתיים . בחינת המבע האירוני בהקשרו הטבעי, כלומר בשיחה, מאפשרת גם להבין אילו מטרות חברתיות מבקשים הדוברים להשיג באמצעותו . מקצת התגובות עשויות גם ללמד אותנו מהו יחסם של הדוברים לאירוניה בכלל . טקסטים דבורים באינטראקציה טבעית אפשר למצוא בשני סוגים של הקשרים נבדלים : הקשרים בין ‑‑ אישיים והקשרים מוסדיים, לדוגמה, בשיח התקשורת ( ראיונות בטלוויזיה, שיחות רדיו עם מאזינים ועוד ) . מחקרים מצאו הבדלים ניכרים בין דרכי השימוש באירוניה בשתי סיטואציות מובחנות אלו . הלגה קוטהוף ( 2003 ) השוותה בין פגישת חברים לבין תוכנית פוליטית בטלוויזיה, ומצאה, לדוגמה, שבניגוד לשיחות בין ‑‑ אישיות, שבהן נמצאו רצפים אירוניים רבים, כלומר, אירוניה הנבנית בשיתוף פעולה של כמה משתתפים ונמשכת לאורך תורות אחדים, בתוכנית הטלוויזיה רוב המבעים האירוניים כלל לא זכו לתגובה . בעברית, העבודה היחידה עד כה שניתחה אירוניה בשיח דבור בין ‑‑ אישי היא עבודתן של רחל גיורא וענבל גור ( 2003 ) , המבוססת ע...
To the book |
|
|