|
|
זהר לבנת 222 I‑‑ type קשורות להערכה או להבעת עמדה בנוגע למחשבות או למעשים של אנשים אחרים . לדעת קרסטון וורינג ( 2015 ) ופופה ( 2020 ) , ההגזמה אינה משתייכת במובהק לשום משפחה מן המשפחות האלה . מצד אחד היא דומה למטפורה בכך שהיא מתארת את העולם כפי שהדובר חווה אותו, אף שהיא עושה זאת דרך התייחסות לשינוי בגודל, אך מצד אחר היא דומה לאירוניה בכך שהיא מבטאת הערכה . הן האירוניה והן ההגזמה מביעות את רגשותיו או את עמדתו של הדובר כלפי ההבדל או הפער בין מצב הדברים בעולם לבין המצב הצפוי או הרצוי . לדעת דיינל ( 2016 ; 2018 ) , מצב שבו מבע אירוני מעריך מופיע יחד עם הגזמה או המעטה הוא מצב שכיח, שמאופיין בכך ששתי הפיגורות ממש כרוכות זו בזו, כך שנדרשת רמה אחת בלבד של השתמעות . דיינל מציעה שהסיבה לכך היא שהן האירוניה והן ההגזמה ( ולדעת דיינל, גם ההמעטה ) הן בעלות אופי מעריך, כלומר משמשות להבעת ביקורת . ככלל, אפשר לומר שהדיבור המוגזם עיקרו הצגת המציאות בדרך שמאירה את רגשותיו של הדובר כלפי מציאות זו ( דיינל, 2018 : 214 ) . זו הסיבה שלשון הדיבור עשירה בביטויים ריגושיים שיש בהם הגזמה - לחיוב או לשלילה - ובייחו...
To the book |
|
|