מצחיק זה לא 199 סביר שהוא מביע עמדה ביקורתית כלפי העובדה שאדם כזה מונה לתפקיד המכובד והמחייב של שר המשפטים . המרכאות מרמזות אפוא למעין אי ‑‑ הלימה בין התפקיד לבין האדם, בעיניו של הכותב . גם כאן קשה לזהות את בעל העמדה המצוטטת : האם מדובר באלה שקוראים להנגבי “שר המשפטים" ? מי שמינה אותו לתפקיד ? צחי הנגבי עצמו ? ואולי זו אירוניה שאינה נשענת על ציטוט ממש אלא על הפרת ציפיות : הנורמה היא שלתפקיד שר, ובייחוד שר המשפטים, ימונה אדם שמתאים לכך באופיו ובהתנהגותו . תופעה חשובה במשפטים שכוללים דיבור עקיף היא מרכאות שמקיפות רק חלק מן הציטוט, באופן שיוצר דיבור משולב ( ויצמן, תשמ"א ; גולומב, 1968 ) . בשלוש הדוגמות הבאות, מרכאות שמעידות לכאורה על דיבור ישיר מופיעות בתבנית תחבירית של דיבור עקיף, ואילו סימוני הגוף הם בגוף שלישי במקום ראשון או שני ( ( 1 ) “הבחין" ולא “הבחנתי" ; ( 2 ) “אותו" ולא “אותי" ; ( 3 ) “פעולותיו" ולא “פעולותיך" ) . ( 1 ) שרון אמר אתמול כי “לא הבחין בכך" שמרדכי לא השתתף בישיבה ( ידיעות אחרונות , 98 . 1 . 16 ) . ( 2 ) רגע לפני כינוס הישיבה נמסר כי השר בן ‑‑ אליעזר לא יופיע להשיב על ...
To the book