|
|
מרים מצנר קינן 64 הגיע אלי בשעה שקבענו, בחנתי אותו בכתיבה ולא מצאתי שום בעיה . ההיפך, הילד התגלה לי כנבון, ידען, כותב ברור ויפה . כך שחלפה מחשבה בראשי, ועד היום אינני יודעת את מי באמת התכוון האבא לבחון, את בנו או אותי, בבחינת : נראה מה החדשה הזאת יודעת מהחיים שלה . האבא הגיע ביום שקבענו לקבלת התוצאות . ואכן, אמרתי לו שלא זו בלבד שאין בעיות, אלא שהילד שולט בחומר וכותב יפה ואין מה לדאוג . אבל זה לא הספיק לו, והוא שאל : "איך בדקת אותו ? " הוצאתי את הדף שהילד כתב בו ואמרתי לו שבמבחן הכתיבה היו שלושה חלקים . בחלק הראשון פתחתי ספר לפני הנבחן וביקשתי שיעתיק מהספר פסקה בת שלושה‑‑ארבעה משפטים . זה החלק הקל, אמרתי לאבא . הנבחן איננו צריך לכתוב מהראש או מהזיכרון, רק להעתיק את מה שלפניו . פתחתי לפני האב את הספר שממנו הילד העתיק והצבעתי על הדף במקום שבו היה הטקסט שהועתק . "אתה רואה", אמרתי לו, "הבן שלך כותב יפה וברור . אתה יכול לקרוא את הטקסט בספר, וגם מה שהעתיק מהספר, ותראה שלא השמיט אף מילה . ההעתקה מדויקת . אילו היו שגיאות בהעתקה כמו השמטות של מילים, השמטות של אותיות, שגיאות כתיב, מילים מחוברות ...
To the book |
|
|