ב. הסיפור - בין מבנה השטח למבנה העומק

גלעד שפירא 200 שרי" ( בראשית טז, ח ) ; "ויאמר לה מלאך ה׳" ( בראשית טז, ט, י, יא ) , והוא פונה בדבריו אל הגר . דיבורה של הגר מופיע בחלקו השני של הסיפור, כשהוא מוצג באמצעות הרישא של הפסוק "ותקרא שם ה׳ הדובר אליה" ( בראשית טז, יג ) , והיא פונה בדבריה במשולב למלאך ולעצמה . חשוב לשים לב לכך, שתשובתה המיידית בסיפור המקראי "מפני שרי גברתי אנוכי בורחת" ( בראשית טז, ח ) , המגלמת בצד המענה גם ממד רפלקטיבי וממוקדת בעבר - סיבת ההימלטות, נפקדת מסיפורנו ומומרת בו בדיבור רפלקטיבי 382 באמצעותו הממוקד בעתיד "ראת הדבר כאלו מראה נבואה הוא" . מובעות הבנותיה על אודות זכאותה למלכות . על פי חלוקה זו נעה העלילה משתיקה לדיבור ; ממעמד של שפחה הנתונה בשעבוד וקולה אינו נשמע, למעמד של זכאות למלכות בעלת כוח הדיבור ; מדיבור חיצוני לדיבור המבליט את 383 שינוי זה מוביל את העלילה עולם האמונות הפנימי של הגר . 382 . הרמב״ם ( מורה נבוכים, חלק ב, פרק מב, עמ׳ 404 ‑ 405 ) קובע קטגורית "תדע שהגר המצרית אינה נביאה" על בסיס שני עקרונות : אין אפשרות לכל אדם להיות נביא ; התגלות מלאך מתקיימת בדמיון ולא בעולם המוחשי . "הדיבור הזה שש...  To the book