מבוא: מבע ההקדמה וזיקתה לסוגת החיבור

גלעד שפירא 46 גאון, המתעצבות על פי תכלית הכתיבה . כאשר מטרתו היא כתיבה מדעית, כגון בפירושו לספר יצירה, הוא משתמש בדגם ההקדמה הקלסי המוכר לו מהפילוסופיה היוונית ומסדר הלימוד באקדמיה באלכסנדריה . לעומת זאת, כשמטרתו כתיבת קודש, הוא סוטה מדגם ההקדמה הפילוסופי שמדגיש את הצד המתודולוגי לטובת כתיבת הקדמה העוסקת באחד הנושאים שזוהו בספר שהוא מפרשו, מכיוון ש"הספר המקראי נתפס כ'חיבור' וצריך לדון במבנהו 102 ובמטרת כתיבתו" . למרות קביעתה של דרורי כי ההקדמה בדגם החיבור היא בעלת זיקה ישירה ומוצהרת למבנהו ולתוכנו, ואולי דווקא בהתאמה אליה, אפשר לראות סימנים מקדימים להופעתה כבר במדרשים מוקדמים בצורות שונות . בפרשה הראשונה בויקרא רבה, למשל, זיהה דוד שטרן מאפיינים אקספוזיציוניים שהשלכותיהם ניכרות מבחינה 103 נוסף על כך, בניגוד לתיאור מבנית ותֶמטית על המדרש כולו . של דרורי, הצביעה שטיין על האפשרות לזהות בסיפור תחילתו של ר' אליעזר, הפותח את פרקי דרבי אליעזר, "מאפיינים העולים 104 זיהוי זה אינו מאפשר בקנה אחד עם מאפייניו של החיבור כולו" . לפטור את הסיפור כ"הדבקה שרירותית" - מאוחרת או מוקדמת . לפי מגמה זו, אף ע...  To the book