ניסוחים על אודות שני עקרונות של ההתרחשות הנפשית

זיגמונד פרויד - הלא מודע 26 מעשר שנים . במהלך אותן שנים הוא נגע בשאלות תיאורטיות של הפסיכולוגיה לעתים נדירות בלבד, למשל בפרק VI של הבדיחה ויחסה ללא - מודע ( 1905 ) . כדאי לזכור שכבר ב‑ 1895 ניסה פרויד לתאר בפירוט את הנחות התיאוריה שלו ב מתווה לפסיכולוגיה מדעית , שבו השתמש בלשון מדעית‑נוירולוגית לניסוח השגותיו, אך אותו לא פרסם . בפרק השביעי של פירוש החלום ( 1900 ) הוא שב וניסח את אותן השגות, אך הפעם בלשון פסיכולוגית . חלק נכבד מהחומר שאותו עיבד בחיבור שלפנינו ( בעיקר בחלקיו הראשונים ) נלקח ישירות משני המקורות הללו . החיבור מעורר רושם של מעין רשימת מלאי, כאילו ביקש מחברו לפרוש לפניו את ההנחות והמסקנות שהגיע אליהן עד כה ולארגנן כך שתהיינה מוכנות לשימוש בעבודות התיאורטיות הגדולות שעמדו לפניו : החיבור על הנרקיסיזם ( 1914 ) וסדרת החיבורים המטאפסיכולוגיים . הניסוח שלפנינו מרוכז ותמציתי עד כדי כך שגם היום הוא קשה לעיכול . אף על פי שאנו יודעים שפרויד הציג בחיבורו רק מעט מהמחשבות שהעסיקו אותו כבר מזה זמן רב, אין ספק שקוראיו הראשונים נותרו מבולבלים נוכח שפע הרעיונות שהוצגו בו . כך למשל החלק המסומ...  To the book