סוף דבר

נורית גלזר חודיק 210 שקטה ועל העיסוק בו מנקודת המבט של גברים . הרי עיקר פועלי, עד היום, התמקד בעבודה עם נשים . ככל שעבר הזמן והתארכה הכתיבה, ככל שנחשפתי לחומרים ולאנשים סביב, הבנתי . הבנתי שאי‑‑אפשר לעסוק בנשים בלי לעסוק בגברים, שאי‑‑אפשר לדבר פמיניזם ולהדיר מגדר שלם . הבנתי שעולמם הרגשי של גברים רלוונטי . שהוא התחום שלי . שהוא בלתי נפרד מעולמן הרגשי של נשים . הוא חשוב לריפוי שלהן . ולריפוי שלהם . ולריפוי שלנו . כחברה . גברים שחוו לידה שקטה נעדרים מהשיח הטיפולי והחברתי משלל סיבות . סיבה אחת קשורה להיותם גברים, סיבה אחרת קשורה למיקומם . הם לא עברו את הלידה בגופם והדבר ממקם אותם אחרת מבנות הזוג שלהם . ליבם יוצא לבנות זוגם, והם מרגישים "בתפקיד" . עליהם לתמוך ולתפקד . שתי הסיבות שהוזכרו מובילות לסיבה נוספת בגינה גברים נעדרים מהשיח הקשור ללידה שקטה, והיא התייחסות הסביבה, הקרובה והרחוקה, הסביבה המשפחתית והמקצועית . סביבותיהם השונות רואות בהם גברים שעליהם לכבוש את יצרם, להתגבר על הכאב, לתמוך בבנות זוגם ולהמשיך לתפקד . ציפיות שמצמצמות את מרחב התנועה שלהם וגוזלות נתחים ממרחבי הבחירה שלהם כאבות ...  To the book