הם חשבו שאני אדם מצליח

אחר הכרטיס האבוד , וכאשר עוברת אורח לבושה בקפידה רואה אותי מגיח מתוך הפח היא מתרעמת , " ואני חשבתי שהוא אדם מצליח ! " הרעיון שבבסיס הפרסומת היה שכרטיס הוויזה שלי מעניק לי ביטחון — ושאפילו אני אחטט באשפה כדי להבטיח לעצמי את הביטחון הזה . הפרסומת ממצה היטב היבטים מסוימים באישיותי , שבהם אינני שונה מכל אדם אחר . במבט לאחור , הצד החביב עליי ברבים מהדברים שעשיתי הוא שלא חששתי להיראות אנושי , מפני שאני אכן כזה . מה אתם הייתם עושים ? מה אני הייתי עושה ? לכולנו יש הרבה מן המשותף — ואני לא מדבר כאן בהכרח על כרטיס האשראי . השיעור השני כאן הוא שראשית כל עליכם ללמוד מה מוצר כלשהו יכול להציע לכם . הדבר יכול לחסוך לכם ביקור בפח האשפה . שאלו אותי מדוע הסכמתי להופיע בתכנית הטלוויזיה הפופולרית , לבוש בחליפה צהובה , במערכון בשם ' בית סאטרדיי - נייט - לייב הכנפיים של טראמפ ', מלווה בתרנגולות מזמרות . השבתי : " מדוע לא ? " אני מודה שסירבתי להופיע בתלבושת של תרנגולת , אך החליפה הצהובה לא הייתה שיפור של ממש . ובכל זאת , היה זה מערכון שרבים זוכרים , וכולנו נהנינו . מערכון אחר בתכנית , שאהבתי מאוד , הציג סופר...  To the book