|
|
המחשבה והמחקר של הצדק החברתי | 203 ושילוב המיצבים, והחלו להכות שורש בתודעה הציבורית כתיאורים עובדתיים לכאורה של אופן פעולתם של הידע, הכוח והיחסים החברתיים . עקרון הידע הפוסטמודרני ועקרון הפוליטיקה הפוסטמודרני שימשו בעיקר למטרות דקונסטרוקציה בשלב הראשון ( בערך בין 1965 ל- 1990 ) ושימשו לרקונסטרוקציה במהלך השלב השני בדמות הפוסטמודרניזם היישומי ( בערך בין 1990 ל- 2010 ) , אולם הם היו מוגבלים בעיקר לתחומים אקדמיים מסוימים ולחוגי פעילים . בשלב השלישי של הפוסטמודרניזם מתייחסים לעקרונות הללו כאל אמיתות יסוד בשתי הסביבות הללו אך גם מחוץ להן . לאחר עשרות שנים שהתייחסו אליהם בתור ידע קיים במחקר ובאקטיביזם, העקרונות, התמות והטענות של התאוריה הפכו לידע ידוע — רעיונות שנתפסים כאמיתות מובנות מאליהן על העולם, שאנשים "פשוט יודעים" שהן נכונות . התוצאה היא שהאמונה שהחברה בנויה ממערכות כוח וזכות יתר מסוימות, מבוססות-זהוּת ובלתי נראות בעיקרן, שמבנות ידע באמצעות אופן הדיבור על דברים, נחשבת כיום בקרב חוקרים ופעילים של צדק חברתי להצהרת אמת אובייקטיבית על העקרונות המארגנים של החברה . זה נשמע כמו נרטיב-על כי ז...
To the book |
|
|