פרק ג: גזע

גזע | 159 שלך לעולם לא יתחברו לשלי" . בשלב הזה, הסטודנטים המתקהלים החלו להכות באצבע צרדה ( החלופה הבלתי-"אגרסיבית" למחיאות כפיים ) . "לא נדרשת הזדהות כדי להבין שאתה טועה . בסדר", הסטודנט הסביר . "אפילו אם לעולם לא תרגיש מה שאני מרגיש . אפילו אם אף אחד לא התייחס אליך בגזענות, העובדה שהם לא יכולים להיות גזעניים כלפיך לא אומרת שאתה יכול לנהוג כאילו אתה לא גזען" . לאחר מכן הסטודנט שוב הנחה את כריסטקיס שהמצב "לא דורש ממך לחייך" . כאשר כריסטקיס אמר בנימוס שהוא מסכים עם סטודנט כלשהו, מישהו אחר צרח בפניו שהסכמתו אינה נחוצה או רצויה . "זה לא ויכוח, זה לא ויכוח", הסטודנט צעק . סטודנטית אחרת התפרצה לעברו : "אני רוצה שיפטרו אותך . בסדר ? תבין את זה . תסתכל לי בפנים, קודם כול" . היא המשיכה ואמרה לו כמה "מגעיל" היא חושבת שהוא, ושהיא עוזבת אותו עכשיו — עוזבת אותו עם "האמונות המבחילות שלו, או מה שזה לא יהיה 14 לעזאזל" . לבסוף כריסטקיס הסביר לתלמידים שגם לאנשים אחרים יש זכויות, ולא רק להם . בשלב הזה, כשכמה סטודנטים נשמעו אומרים, "לא מגיע לו שנקשיב לו", צעירה שחורה אחרת — שהצווחות שלה נפוצו ברשת — החלה ...  To the book