הבעיה של תיאום וידע

30 מבוא לכלכלה אוסטרית דורשות ידע מצד מוח מכוון שאינו עומד לרשותו של אדם כלשהו ? כדי להראות כי במובן זה הפעולות הספונטניות של פרטים יניבו, תחת תנאים מוגדרים מסויימים, הפצת משאבים שניתן להבינה כאילו בוצעה לפי תוכנית מסויימת, למרות שאיש לא תכנן אותה, נראית כמו תשובה לבעיה שתוארה 4 לעתים באופן מטאפורי כבעיית "המוח החברתי . " אסור לזלזל בחומרת בעיית הידיעה הזו . ברור כי מערכת של חלוקת עבודה טומנת בחובה פוטנציאל לכאוס ובלבול . כדי שהיא תעבוד חייבים להיות אמצעים לסינכרון החלטות ופעולות של פרטים בכלכלה בכללה . לדוגמה, אם הרוב רוצה שימוש רב יותר בעץ בבניית בתים מאשר מיוצר בתעשיית הנייר, חייבים להיות איתותים המתוקשרים באופן יעיל כדי להניב שינוי בשימוש במשאבים . אחרת, משאב במחסור לא ישמש באופן הרצוי ביותר וישמש לסיפוק צרכים דחופים פחות . אך הדגם הקונבנציונלי של מה שמכונה תחרות מושלמת, עם ההנחה של ידיעה מושלמת, מתעלם לחלוטין ממשימת סינכרון ההחלטות . הדגם מניח כי הידע בנוגע לטכנולוגיה, טעם, וכו' הוא נתון וכל תוכנית פרטית מתמזגת באופן עקבי עם כל תוכנית אחרת . הידע מתואר כנתונים הדומים לעובדות המשמש...  To the book