פרק ראשון: עברם של הנרות

35 פרק ראשון : עברם של הנרות לרוחני, או להפך . עם ויז'נר אנחנו נמצאים בתוך אחדותה האיתנה של חלימה המאחדת את האדם עם עולמו ; אחדות איתנה של חלימה שאינה יכולה להתפצל לדיאלקטיקה של האובייקטיבי והסובייקטיבי . העולם, בחלימה כזאת, מקבל, על כל מלואו, גורל של אדם . כלומר העולם, במעמקי המסתורין שלו, מעוניין בגורל של היטהרות . העולם הוא גרעין של עולם טוב יותר, כשם שהאדם הוא גרעין של אדם טוב יותר, כשם שהלהבה הצהובה והכבדה היא גרעין של להבה לבנה וקלילה . כשהלהבה שבה למקומה הטבעי באמצעות הלובן שלה, באמצעות פעולת כיבוש הלבן, היא לא רק מצייתת לחוקי הפילוסופיה האריסטוטלית . היא משיגה כאן ערך העולה בגודלו על כל הערכים החולשים על התופעות הפיזיקליות . השיבה אל המקום הטבעי היא, כמובן, שיבה אל הסדר, השבת הסדר בקוסמוס על כנו . אך במקרה של הלהבה הלבנה, סדר מוסרי קודם לסדר הפיזיקלי . המקום הטבעי שאליו נוטה הלהבה הוא סביבה מוסרית . וזו הסיבה לכך שהלהבה ודימויי הלהבה מציגים את ערכי האדם כאילו היו ערכי העולם . הם מאחדים את המוסריות של "העולם הקטן" 18 עם מוסריותו המפוארת של היקום . המיסטיקנים שדיברו לאורך הדורות ...  To the book