|
|
פרק 10 ב חינוך הוא במידה רבה פיתוח טוב ט 3ם נוחות הדמיופ ואוריינות אומנותית | 167 ושעשועים", שם על פי רוב נעמדים האומנים והפילוסופים, וכמו "עצם בגרון", הילד ב"בבגדי המלך החדשים", "זבוב השוק הטורדני", או מראות מתריסות קוראים תיגר על החדלונות, על העוולות ועל ההונאות מעשי ידי השלטונות . זו הסיבה לכך שלאורך ההיסטוריה פילוסופים ואומנים, מי שניטשה כינה "הרוחות החופשיים", הוחזקו על ידי השלטונות כ"אויבי העם" או כגורמים חתרניים ובמקרים רבים אף הוצאו להורג, נכלאו או גורשו ממדינותיהם . כמה מילים על האומנים עצמם . מנקודת מבט אינדיבידואליסטית ואליטיסטית, ניטשה הציג את האומנות כפעילות המובהקת והנעלה ביותר למין האנושי — מעל התבונה ומעל המוסר . היוצרים, לדידו, הם אלה שמתוך הכאוס שבנפשם בוראים תבניות וצורות ורעיונות שמכוננים ומעשירים את התרבות האנושית . "האומנים בלבד", כתב ניטשה במסה ״שופנהאור כמחנך״, "שונאים את ההיסחפות הנרפית 160 באדם, על פי ניטשה, הזאת שבנימוס מעושה ובדעה שאולה" . "אוחדו להם יחדיו יצור ויוצר", והתרבות כולה היא מעשה פרשנות ויצירה . "האדם בלבד שם את הערכים לתוך הדברים . . . האדם בלבד ...
To the book |
|
|