פרק שישי: בין מוות למוות

304 | כל השאר הוא אלמוות שיחה כזו השתלבה במגמה שרווחה אז בקיבוצים : ניסיון לבחון זהות דורית וקיבוצית באמצעות תרבות של שיח . 3 בדצמבר ,1968 כשכינס צוקרמן את צעירי המשק, ביניהם הבן שמעון, אמר להם : "חזרתם מהצבא, כמעט כולכם נולדתם פה, קיבלתם את החינוך שלכם פה והצבא היה איזה אקלים אחר לגמרי, ארץ לא נודעת", אמר וביקש שידברו על המפגש בין החינוך בקיבוץ לבין רוח צה"ל, ישתפו בעמדותיהם בנושא מדיניות הממשלה ויתעלמו ממכשיר ההקלטה שהביא . "אל תבהלו מהטכניקה הזאת", אמר והבטיח שככל שישוחחו יותר, כך ייפתחו יותר . מבחינתו, הייתה זו שיחה ראשונה ; ככל הידוע הייתה יחידה . הצעירים, שנהנו מהחברותא ומהשקת כוסיות, לא ירדו לסוף דעתו של צוקרמן . אלמלא הכבוד שרחשו לו היו רואים בו טרחן . אחרי שעתיים התעייפו . כששאל מה מציק להם ומה ירצו לשפר במשק אמרו שאינם יודעים ; כשהתעקש אמרו : שבוע עבודה בן חמישה ימים וטלוויזיה לכל דירה . 4 גם זה היה ביטוי להלך רוח בקיבוצים שביסודו התכנסות פנימה, שהובילה למיצובו כיישוב קהילתי ולא כחלוץ למשימות לאומיות . בקיבוצים אחרים זה סימן שינוי חברתי : מעגל גדול התפצל לחבורות . 5 בלוחמי הג...  To the book