6. "כיצד בונים קיבוץ ביידיש?"

106 | כל השאר הוא אלמוות האחת בוואלדהיים, האחרת כאן, בסמריה . מי ייצא ללמוד לשתול ורדים ולגדל עצים ולהבין בבישול ולדעת מהו מחזור-זרעים ? " . 72 על היעדר הכשרה מקצועית חיפתה מוטיבציה, הפיצול הגיאוגרפי היה עניין זמני, אך העבר לא עבר . שפת האם של קיבוץ לוחמי הגטאות הייתה יידיש . האספות אמנם התנהלו בעברית, אך בחדר האוכל דיברו יידיש וחלק לא מבוטל מן הספרים בספריית המשק היו בשפה זו . 73 רבים לא ידעו עברית ברמה טובה דיה כדי לנהל שיחה, במסמכים רשמיים של המשק זרועות שגיאות כתיב . גם מבחינה זו שימשו לובטקין וצוקרמן דוגמה : שליטתם בשפה העברית ובעולם המושגים שנבע ממנה הייתה אחד המקורות לרושם העז שעוררו הופעותיהם הציבוריות וחיזקה את הקשר הישיר בינם לבין הוותיקים . הקריאות מעל דפי עלון המשק ללמוד עברית נשאו משמעות תרבותית וגם פוליטית : "עלינו, על כולנו ללמוד את שפת החיים והיצירה בארץ . בלעדי זאת לא נוכל לבנות את ביתנו, לא נדע לחיות חיי תרבות" . 74 בתחילת קיץ 1949 נפתח חוג עברית למתחילים . היו שלמדו בעצמם . בין המשמרות בחדר האוכל שיננה חברה את כתבי חנה סנש ואת שיריה . 75 לצד חברים וחברות שהיו בקיבוצי...  To the book