|
|
בית | 55 לא כתבה לו, או שמכתבה התעכב, וגם דאג : "האם כבר נכנסת לעבודה ? לאיזו ? ואיך את מרגישה את עצמך בבריאות ? " . הוא קיבל עיתונים מהארץ וראה כמה תמונות שצולמו בוועידת יגור : את יפה, החמיא . גם אם נדמה היה לה שמכתביו ארוכים, לא זו הייתה תחושתו, "הרי לא כתבתי לך אפילו את חלק האֶלף ממה שיש לי להגיד לך", ובמכתב אחר : "כמה הייתי נותן כדי לשוחח אתך פה אל פה, אפילו לפגישה קלה, בשיחת הבנה, בשיחה מקלה . ומה לעשות — נשאר לי רק לכתוב מכתבים [ . . . ] איך להעלות הכל על הנייר ואני כבד-ביטוי ! " . שניהם ידעו שהוא לא היה כזה, אך הייתה זו עוד דרך להתמודד עם ציפייה למכתב ממנה . 124 כמיהתו למכתבים ניכרה גם במכתביו לאחותו שרה פרידלנד ( צוקרמן ) , שחיה בארץ, גם אז לא הסתיר עלבונו : "לא פעם כתבתי לך בימי המחתרת והדמים מכתבים ללונדון והארץ — אבל בלי מענה . מה 124 לובטקין לצוקרמן, ר"מ 3 - 20644 אבלה"ג ; צוקרמן, יציאת פולין, עמ' ,136 ,152 140 - 141 . יצחק צוקרמן ( שלישי משמאל ) בין הריסות הבניין ברחוב דז'לנה 34 בוורשה, אוגוסט 1946 ארכיון בית לוחמי הגטאות 56 | כל השאר הוא אלמוות יש ? יותר מאח לא נשאר לך, כ...
To the book |
|
|