שרבים מתומכיו ירדו ממנו . ח"כ יריב לוין נהג לצחוק על כחול לבן : "זאת מפלגה של שלושה גנרלים ומפקד" . מטרתו היתה לאותת לציבור שדווקא לפיד, שהרקורד הצבאי שלו מסתכם בלהיות כתב "במחנה", הוא שמוביל באמת . בלי להתכוון, הנבואה של לוין הגשימה את עצמה : בבחירות הבאות לפיד הנהיג את מחנה המרכז ‑ שמאל, לאחר שנותר נאמן להבטחותיו ולא נפל במלכודת של נתניהו . הניסיון הפוליטי, ולא הצבאי, היה לנכס מבוקש . האפיזודה שנקראה כחול לבן העלתה לא מעט תהיות על מידת התאמתם של הגנרלים לפוליטיקה . העיתונאי רותם דנון מצביע על שש נקודות על המכ"ם הציבורי שיכולות להסביר מדוע נדמה שהמדים הצבאיים מתחילים לדהות ולהיות פחות מבוקשים בפוליטיקה . הסיבה הראשונה היא השינויים במערכת הביטחון עצמה . למעשה, עד לממשלה התשיעית לא היו כמעט גנרלים ליד שולחן הממשלה . משה דיין הצטרף לפוליטיקה בסוף שנות ה ‑ 50 וכיהן כשר החקלאות, ורק אחרי שנתיים הצטרף אליו יגאל אלון כגנרל שני בממשלה . המינוי שלו התעכב כי בן ‑ גוריון לא אהב את זיהויו של אלון כאיש אחדות העבודה . "בעשורים הראשונים ההצטרפות של הגנרלים לפוליטיקה לא היתה טבעית", מספר דנון . "היתה...
To the book