מבוא

התברר שפשעתי בגזירת קטע ארוך . העורך הסביר, אם אפשר לקרוא כך לצרחות מחרישות אוזניים, שהמאזינים עוברים תחנה כשהקטעים ארוכים מדי, או כפי שזה מכונה בעולם הטלוויזיה ‑ מזפזפים . זאת היתה היכרותי האישית הראשונה עם ה"סאונדבייט" ‑ מונח שהפך עם השנים סמל להתמכרות התקשורת לכותרות סנסציוניות על חשבון המסר המורכב .    כשהייתי בת שש עברה משפחתי לארצות הברית . אבי, אלון, שימש כקונסול הכללי באטלנטה ואני עברתי מבירת ישראל, ירושלים, לבירת הדרום האמריקאי . אני זוכרת את עצמי עומדת מוקסמת בפתחו של סניף מקדונלד׳ס עצום שנראה כמו לונה פארק . ללכת למסעדה בארץ, בסוף שנות ה ‑ ,80 היה פינוק ששמור לשבתות או לאירועים מיוחדים, ואילו באטלנטה זה היה עניין יומיומי . ארוחה שלמה בפחות מדולר . מהפכת הפאסט ‑ פוד היתה זמינה, טעימה ושווה לכל נפש . איש לא ידע אז עד כמה מזון מעובד מזיק לבריאות . כשאני מסתכלת על התקשורת, אני נזכרת בדימוי של פרופ' קאל ניופורט, חוקר העידן הדיגיטלי, על מהפכת צריכת המזון . אחרי שנים שבהן צרכנו תקשורת מהירה וקלה לעיכול, הציבור רצה עוד משהו . לא במקום המנה המהירה אלא נוסף עליה, לצדה . משהו אטי יו...  To the book