פרק א: קרימינליזציה וסטריאוטיפיזציה ‑ המזרחי כעבריין

הנפשי בכוחו ואת היכולת הפיזית להתפנות כדי לשנות את מצבו : "ולא שמעו אל משה, מקוצר רוח ומעבודה קשה" ( שמות, ו, ט ) . בני ישראל התבשרו על ידי משה רבנו את בשורת השחרור המתקרבת, אבל לא היו מסוגלים לעשות מעשה מפאת היותם עבדים טרודים שחייהם מאופיינים ב"קוצר רוח ועבודה קשה" . תרבות פנאי של הפגנות המוניות גם היא במידה מסוימת פריווילגיה של עשירים / חזקים / בטוחים בעצמם וביכולת של ההפגנה שלהם לקבל סיקור אוהד ולהשפיע על המציאות . והנה, סביב המאבק נגד רדיפת נתניהו התגבשה חזית מזרחית נדירה וחזקה, שהתארגנה התארגנות פוליטית להגן עליו, או בעצם על עצמה . זה היה חידוש דמוקרטי חברתי מלהיב . לראות פתאום את ישראל השנייה מובילה הפגנות . אנשים שמעולם לא האמינו בכוחם להשפיע, פתאום יצאו להפגין והובילו את ההפגנות למען נתניהו . אני זוכר באחת מהן שאחד מהנוכחים אמר לי בפאתוס נרגש, וכמקובל באירועים כגון אלה במחוזותינו, הקדים את שם משפחתו לשמו הפרטי ( אני מת על הקטע הזה ) : "אני כהן דוד, פעם ראשונה בחיים בהפגנה . בחיים לא הפגנתי . אני בן 60 . לא יודע מה עושים בהפגנה . אבל באתי" . המאבק למען נתניהו הפך במידה לא מועטה...  To the book