שער ראשון: ישראל הראשונה ומאבקה למען ההגמוניה

הישראלית דרך השירה העברית, במקרה הזה באמצעות שירי הקינה וההספד למדינה ולישראליות שנולדו או הפכו למבטאי רוח התקופה, או להמנוניים, בשנים שאחרי המהפך . השירים הם לא ראיות משפטיות, אלא דרך סימבולית נהדרת לספר את הסיפור . שירים אינם "הוכחה" לתהליך, אלא טקסטים שמאפשרים לספר את סיפורו, מבטאים אותו . לעתים, הטקסטים השיריים מבשרים על תהליך, או קצת מתנבאים עליו בעזרת הכוח המשער והאינטואיטיבי . "מיטב השיר כזבו", טעה אריסטו . מיטב השיר הוא אבק נבואה . או למצער, מסמך היסטורי המספר על רוח תקופה . אחרי מהפך 77 ' ישראל השנייה הציעה פיוס ושותפות, אבל ישראל הראשונה ראתה חורבן ואובדן . תחושת האובדן ניתנת לתיאור בעזרת התופעה המסקרנת של שורת שירי חורבן וקינה . כך לדוגמה ב ‑ 1978 , שנה אחרי המהפך, נדמה כאילו מתחילים לשיר בכוונה גדולה את שיר הקינה של אריק איינשטיין האהוב והטוב מ ‑ 1969 עם השורות העצובות שמצד אחד מספרות "כמה שאני אוהב אותך" לארץ ישראל ומצד שני שואלות למה הוא עצוב כל כך בארץ ישראל . ואי ‑ אפשר שלא לתהות : למה השיר הזה נגע בישראלים טובים ? למה הם כל כך עצובים פתאום ? הרי אלה היו שנים יפות לישרא...  To the book