פרק ח מישי 376 היסודית, בייסוד ספריות ובהרצאות לציבור הרחב . 162 בכינוס כלל ארצי בנושא החינוך שקיימה החברה בפטרבורג בסוף דצמבר 1902 העלו כמה דוברים את דבר חשיבות הימצאותם של ספרים ביידיש בספריות המכוונות לציבור הרחב וקראו לעסקני החברה לכלול ספרים כאלה בתרומותיהם לספריות יהודיות חדשות . במענה להאשמה בעוינות כלפי יידיש טען אחד מחברי ועדת החינוך של החברה ( א"ש טננבוים ) , שהחברה מעולם לא נקטה עמדה בשאלת "שפת יהודית - אשכנזית המדוברת, הנקראת בלא צדק ז'רגון", שכן כל עניינה היה בלשונות עברית ורוסית . בסעיף מספר 6 של החלטות ועדת החינוך נקבע אז כי "לרצון היא כי בשלח הועד להביבליותיקות ספרים בשפת רוסיא, ישלח 163 אף על פי כן, גם בהמשך לא גיבשה ספרים גם בשפת עבר ובשפת יהודית המדוברת" . החברה עמדה רשמית ברורה באשר ליחסה ליידיש, וכל עשייה בנדון הייתה מלכתחילה שנויה במחלוקת . במשך כארבעה עשורים הייתה הנחלת הלשון הרוסית אידיאל שאליו שאפה החברה, תוך שמירה על כבוד השפה הלאומית העתיקה ותוך התעלמות מהשפה המדוברת בקרב רוב הציבור היהודי . כך למשל, בשנת 1904 נדחה סיוע בהוצאה לאור של שני ספרים 164 במאי 1905 ...
To the book