מפילים ליבם של ישראל: הרבנים הבורחים

תקופת השואה 183 סרטיפיקטים בשוק השחור או באמצעות נציגי 'אגודת ישראל' . ואולם הנציגים, שהחזיקו רק כמות מוגבלת של אישורים, העדיפו לתת אותם לחברי התנועה . משלא הצליח להשיג את מבוקשו בדרך זו, פנה ר' יואל ליוסף – בנו של חיים ישראל אייז – וביקש ממנו להתערב למענו . זה פנה ליעקב גריפל, והוא אכן הצליח להשיג סרטיפיקט ודאג שיישלח למשרדי הסוכנות היהודית בבודפשט . אומנם הסרטיפיקטים הונפקו על ידי הממשל הבריטי בארץ ישראל, אך הם דרשו את אישור המוסדות הציוניים, והללו הסתייגו מהענקתם למתנגדיהם האידאולוגיים . לאור זאת הותנה מתן האישור לר' יואל בחתימתו על מסמך שבו יכיר בסמכותה של ההסתדרות הציונית ויתנער מפעילותה הבדלנית של העדה החרדית, אולם הוא סירב לכך . 87 פנייה נוספת לקבלת סרטיפיקט נעשתה באמצעות ג'יולה וייס – מראשי הקהילה הנאולוגית בקלוז' ופעיל ציוני, אך הוא הסביר כי לאחר דרשתו של ר' יואל באורדיה, שבה תקף בחריפות את הציונות, לא יוכל לתת לו את מבוקשו . מנגד, הסכימו בתו וחתנו של ר' יואל לחתום אצל וייס על מסמך המאשר כי הם אינם מזדהים עם העמדות האנטי ציונות, וכך קיבלו סרטיפיקטים שסייעו להם להגיע לארץ ישראל...  To the book