|
|
פרק ר אשון 66 אנשי הכפר קיווישד, שמרביתם היו ככל הנראה חסידי הרבי ממונקטש, סירבו לשלם את המס ולכן מיאן השוחט המקומי, שהיה מקורב אל ר' יואל, לשרת אותם . תושבי הכפר פנו לשוחט של הכפר זליטשה, ששכן מחוץ לתחום סמכותו של ר' יואל, והלה הסכים לשחוט עבורם ללא תשלום הגאַבּעלע . ר' יואל מחה על מעשי השוחט שקיפח את הכנסות הקהילה, וביקש את עזרתם של שניים ממכריו, ר' יהודה גרינוולד מסאטמר ור' שאול בראך, והללו פסלו את שחיטת השוחט מזליטשה . הפסילה התבססה על העיקרון ההלכתי שלפיו נאסרה אכילת בשר שנשחט מחוץ ליישוב וללא הסכמת המרא דאתרא ולכן הוא נחשב 'שחיטת חוץ' . הפרשה הסתיימה לאחר מינויו של ר' אברהם ליפשיץ, בנו של ר' שבתי שהוזכר לעיל, לרבנות זליטשה ותחילת גביית מס הגאַבּעלע גם בכפר זה . חסידיו של ר' יואל המשיכו להציק לר' אברהם עד אשר בשנת 1926 נטש את כפרו ועבר 120 להתגורר בבילקה . לאחר בחירתו מינה ר' יואל דיין מטעמו לבית הדין המקומי, שעסק בעיקר בענייני ממונות . הוא הקפיד מאוד על מי שלא צייתו לפסיקותיו, ואף שהוא עצמו תפס את מקומו תוך הסתמכות על החוק ההונגרי, התנגד נחרצות לפנייה לערכאות ממלכתיות . אף שבשנה ...
To the book |
|
|