ג. מדע היהדות והעם היהודי

סוף דבר 345 מדע היהדות, שרק כעם בעל תרבות ייחודית ובעל סיפור היסטורי משותף יוכלו היהדות והיהודים לשוב אל מהלך ההיסטוריה העולמית ולהיות חלק מ'האנושות הקונקרטית' . הם חיפשו אפוא מודל שיציע לכידות לסיפורים היהודיים, אף שאלה היו שונים ממקום למקום ומזמן לזמן, הן כלפי חוץ והן בקרב היהודים . בשיטתם היה המדע, בדמותו כמדע ההיסטוריה, המכשיר לכינונו מחדש של העם כסובייקט היסטורי ולקיומו . בעקבות הגל וברוח אתוס המדע של זמנם היה להם המדע המדיום להתגשמותה של 'רוח הזמן' במציאות, והם העניקו לו תפקיד מרכזי בעשייה האנושית . לדידם העולם מתעצב תוך כדי הצגתו על ידי המדע, והחומרים הממלאים אותו – שמוצבים במערכת חדשה – מתחברים לכדי הקשר חדש . ברוח זו הם הטילו על מדע היהדות לארגן מחדש את מקורות היהדות בהתאם ל'דרישות 12 הזמן' . מתחילה נועד המדע החדש לכונן ולייצג את ההיסטוריה היהודית ולחקור את ביטוייה וייצוגיה במקורות . הצגת המקורות בכלים האוניברסליים של המדע שיבצה אותם במערכת חדשה, המערכת המדעית הכללית . צונץ, שראה בעם היהודי קבוצה מובחנת בעלת היסטוריה נמשכת, הקדיש מחשבה רבה למעבר מקטגוריות 13 לאחר שהדגיש את חשי...  To the book