א. פרטיקולריות אוניברסלית

סוף דבר 340 ההיסטוריה, ייצוג הולם במרחב הציבורי . כמו האיגודים כך גם כתבי העת המדעיים, הפוליטיים והספרותיים היו בעת ובעונה אחת מוסד של החברה האזרחית ומכשיר לכינונה של הספֵרה הציבורית . זו הסיבה שאלה ואלה היו נתונים תחת השגחה וצנזורה מתמדת מצד מוסדות המדינה . בעיני מייסדיו היה האיגוד לתרבות ומדע של היהודים, כמו איגודים אחרים בזמנם, הגורם המתווך בין המדינה ובין היהודים . כמוסד של החברה האזרחית אמור היה האיגוד להחליף את הקהילה כמסגרת ארגונית ליהודים, ומדע היהדות אמור היה להחליף את ההלכה כמדיום לקיומה של היהדות . למדע זה נועד אפוא תפקיד כפול : הוא יהיה למתווך בין יהודים ללא- יהודים, שייפגשו 'במישור 3 ובד בבד הוא יתווך בין היהדות המשותף לכל האנושות, מישור המדע' ( וולף ) , כמכלול של תכנים ורעיונות ובין היהודים, ויעניק בכך ליהדות מרחב מסוים של קיום חומרי . בכפל פנים זה יהיו האיגוד והמסגרות שהוא הציע מודל של מרחב לפיתוח ויישום של מדע היהדות החדש . הארכיון לתכתובת, שבו נאספו מסמכים על חיי היהודים בזמנם, היה אמור לפעול ברוח המחקר הסוציולוגי ( 'הסטטיסטי' ) , כפי שצונץ הגדיר אותו במאמרו 'קווי יסוד...  To the book