|
|
פרק ש לושה עשר 326 חלה גם על ההיסטוריה היהודית, ואף אם חסרי הדעת הכחישו זאת, היא [ חוקיות ההיסטוריה ] חתרה להתפתחות נמשכת והולכת של האדם היהודי, גם אם הדבר 73 ובהמשך הוסיף : רק לאחר התרחש באמצעים בלתי שגרתיים ופחות מוכרים' . שנבחן את כל הפרטים המייחדים את ההיסטוריה היהודית נגיע להבנת ההווה ההכרחי של היהודים, ורק אז 'נמצא שוב את החוקיות של ההיסטוריה ושל הטבע . . . 74 בכל קטע וקטע של ההיסטוריה היהודית' . שני גורמים הכרחיים אפוא להבנת ההיסטוריה היהודית : הכרת הה קשר הכללי שבו היא התפתחה והכרת ה חוקי ות ה הי סטו ר י ת . מעבר לכך, צונץ גרס שהבנת ההיסטוריה תוביל גם להבנת 'ההווה ההכרחי' של היהודים, ובכך היא תציע בסיס תאורטי לפעולה . במבוא המתודי למאמרו הנ"ל הסביר שעל ההיסטוריון לחפש בעבודתו את ההק ש ר של התופעות ההיסטוריות . ההקשר מתייחס להיסטוריה הפנימית והחיצונית של היהודים . כלומר על ההיסטוריון להכיר את ההיסטוריה של העמים ושל הארצות שבקרבם ישבו היהודים, את השפות והתרבויות של עמים אלה, את עולמם הרוחני, את האזור הגאוגרפי ואת התנאים הייחודיים לכל 75 'ההיסטוריה החיצונית' איננה לאמתו של דבר חיצ...
To the book |
|
|