ג. האיגוד כמוסד של החברה האזרחית

פר ק תשיעי 224 73 במאמרו הפרוגרמטי 'על מושג מדע היהדות' כתב וולף : 'מאחר שכינון ליהודים' . מדע היהדות הוא צורך מהותי של היהודים עצמם, ברור לכול שאף ששדה המדע הוא 74 דברים אלה מקום משותף של האנושות כולה, יהודים הם שנועדו לעבד שדה זה' . מייצגים את התפיסה ההגליאנית, שראתה באיגודים מייצגי הפרטיקולרי במרחב 75 בטיפוס האידאלי של האיגודים אכן הכללי, הגורם הפעיל של החברה האזרחית . נפגשו אזרחים מכל השכבות והקבוצות, ובאמצעות פעילותם המשותפת כוננו את הבורגנות החדשה . חברי האיגוד נאלצו אפוא להסביר מדוע האיגוד הוא מסגרת יהודית ייחודית . הם תירצו זאת באופיים הפרטיקולרי של התכנים שהם ביקשו לייצג במרחב הכללי, תכניה של היהדות . בהצגת דברים זו כבר מהדהדת תפיסה של רב- תרבותיות שתאפיין את מושג החברה האזרחית שלהם . ב'עולם הישן' נושא הקיום הפרטיקולרי של היהדות היה הקהילה המסורתית . במוסד חברתי זה ראו מייסדי האיגוד, כמו בכל הקורפורציות הישנות, שריד של חברת ימי הביניים, צורת ארגון חברתי הבולמת את התפתחותה של המדינה המודרנית . הקריאה ל'ניתוץ הרביניזם' ( כלומר ניתוץ מוסד הרבנות ) – מה שהוגדר כאחת המשימות הראשונו...  To the book