הקדמה לחלק השני

הקד מה לחל ק השנ י 174 ב'רוח הזמן' . מוזס מוזר כתב בתזכיר שלו לישיבת הייסוד : 'היהדות האידאלית צריכה להופיע לעינינו מפויסת לחלוטין עם המדינה', אך זאת רק 'אם זו [ המדינה ] 4 טבועה בחותם התרבות הבורגנית' . על פי 'האידאה המרכזית' של האיגוד 'היהדות האידאלית' תתקיים כחלק אינטגרלי של המדינה המודרנית לצד הקבוצות האחרות במדינה לא כקבוצה נבדלת – אם מבחוץ באמצעות החוקים המיוחדים שהמדינה חקקה להם ואם 5 ה'אשמה' שהטילו לימים מבפנים באמצעות חוקי ההלכה – אלא כתרבות ייחודית . בחברי האיגוד, ששאיפתם להשתלב ( ויש שאמרו להיבלע ) בחברה הסובבת הייתה כרוכה בוויתור על היהדות, מקבלת בדבריו של מוזר ובדברי חבריו משמעות שונה 6 הם האמינו שקיום ב'רוח הזמן' יהיה קיום משולב בחברת הרוב ובו ואף הפוכה . בזמן מובחן ממנה . אמנם בחזונם נועד ליהדות קיום ללא מסגרת מטריאלית כמו זה שייצגו הקהילה וההלכה, אך אופן הקיום אמור לשמור אותה כישות אינדיבידואלית בתוך התרבות האירופית ובעולם הרוח האנושי . תפיסה זו של השתלבות היהודים והיהדות חייבה הגדרות מתאימות הן של קבוצת המיעוט המבקשת להשתלב בחברה הכללית והן של חברה זו . רק אם המדינה וה...  To the book