ג. בין מסורת דתית למורשת לאומית

בין ישן לחדש 113 מזיכרונות משותפים', מגורל משותף ומנכסי תרבות משותפים, ושהקשרים 215 נראה בין הדורות השונים שלו מבוססים על רגש השייכות למשפחה אחת . שדווקא הגדרה זו, הרואה ביהדות ישות היסטורית ובעם היהודי קולקטיב שקיומו מתבסס על עבר משותף ומקורות משותפים, הייתה מתקבלת על דעתם של חברי האיגוד . היחס למסורת ומושג המסורת קיבלו משמעות נוספת עם הניסיונות 216 גרשם שלום במאמרו 'התגלות ומסורת להתאים את היהדות לעולם המודרני . כקטגוריות דתיות ביהדות' טען, שעניינה של המסורת הוא מימושה של המילה האלוהית הטמונה בהתגלות . על פי תפיסה זו המסורת מכוננת אורגניזם חי ומתפתח : לא השיטה אלא הפרשנות היא הצורה הלגיטימית שבה יכולה להתפתח האמת . . . האמת חייבת להתפתח [ להיחשף ] על פי הטקסט שבו היא קיימת מקדמת 217 דנא . . . כך הייתה הפרשנות לאופן החשיבה היהודי האופייני על האמת . . . [ המסורת היא ] הגורם הרפלקטיבי המציב את עצמו בין האבסולוטיות של 218 המילה האלוהית . . . ובין מי שאליו היא פונה . על פי הגדרה זו המסורת היא המדיום שבו מתפתחת היצירה היהודית ובו היא שומרת על חיוניותה ועל המשכיותה באמצעות הפרשנות המתחדשת ב...  To the book