פרק ראשון: האיגוד – המייסדים, המוסדות, הפעילות

פרק ר אשון 50 ייחסו חשיבות לדתם של החברים, והבטיחו את מקומו של האינדיבידואל כאיש משכיל הראוי להיות חבר בחברה האזרחית . ואכן באיגודי הסטודנטים מסוג זה, 4 ה- corps , לא הייתה 'שאלה יהודית' ולא הייתה התנגדות לקבל יהודים כחברים . ואולם רוח זו הלכה והשתנתה באיגודי הסטודנטים החדשים, ה- - Burschen schaften , שקמו בעקבות 'מלחמות השחרור' נגד הכיבוש הצרפתי . אלה אמנם ראו את עצמם כממשיכיהם של ה- corps ואף אימצו את צורות הארגון ורבים מהערכים שלהם, אך הדגשים שלהם היו שונים וכך גם הגדרתם העצמית . בעוד ה- corps הדגישו את ערכי הנאורות ו'החברה האזרחית', ה- Burschenschaften 5 עם הזמן הפכו איגודים אלה יותר הדגישו את 'הנאמנות למולדת ולמוסר הנוצרי' . ויותר לאומיים, וכמעט כולם סירבו לקבל יהודים . הם הדגישו את הבסיס הנוצרי של התאגדותם, והפתוס הלאומני- פטריוטי שלהם, שהגיע לשיאו ב'חגיגת ורטבורג' ( 1817 ) , חשף את הסכנות הטמונות בתנועה רומנטית ואנטי- רציונליסטית זו . ייסוד 'החוג המדעי' היה בבחינת תשובה לדחיית יהודים על ידי איגודי הסטודנטים, אך התכנים ודרכי העבודה שלו שיקפו את המגמות שאפיינו איגודים אלה – קיום ד...  To the book