זורעים בדמעה, צופים בשקיקה

הוליבוד בקיבוץ 293 סליחה, לא יתבטל, רק יידחה . בשבוע הבא שני סרטים כפיצוי . כי זו הסיסמה : הסרט – פיצוי בעד כל בילוי" . בקרוב ימיר הסרט גם את הוועדה הכלכלית, המועצה הפדגוגית והאספה הכללית, "אז לא יטען איש כי חסרי תרבות אנחנו" . 168 ההיו חששות החברים בדבר השפעתו החתרנית של הקולנוע ההוליוודי מוצדקים ? האומנם אפשר לאתר חלחול, אימוץ וחיקוי של מאפיינים קולנועיים והוליוודיים בסגנון החיים הקיבוצי ? טענות החברים שהילדים מושפעים ביתר שאת מהקולנוע מקבלות אישוש בזיכרונות שהועלו בדיעבד . מי שהיו ילדים ונערים בשנות החמישים טוענים שתוכני הסרטים שראו השפיעו על חיי היום-יום שלהם . אחרי כל סרט שהוצג ניסו להידמות לגיבורי הסרט ולחקותם במשחקיהם – אקדחי עץ וסוסים דמיוניים בעקבות מערבונים, קרבות סיף בקני סוף בעקבות סרטי מוסקטרים, בניית בתי עץ וקריאות בקול בעקבות סרטי "טרזן", וכדומה . כאשר ביקשו להענישם בחומרה גזרו עליהם המטפלות או המחנכים שלא יצפו בסרט הבא, ועונש זה אכן נחשב בעיניהם אכזרי במיוחד, בעיקר בשל נדירותם של סרטי ילדים . נערים "התפלחו" לסרטים מפורסמים שאסרו עליהם לצפות בהם – המשימה הייתה קלה במיוחד...  To the book