|
|
60 פרק רביעי החדשה המוקדמת, יכולה להיות רלוונטית גם למצב הבינלאומי הנוכחי, שבו הפונדמנטליזם מסכן את יחסי הרעוּת והאחווה שבתוך המדינות וביניהן – לאו דווקא ביחסים הרשמיים שבין המדינות, אלא הרבה יותר ביחסים הלא-רשמיים . כדאי אולי לזכור כיום כי אירופה כבר התנסתה בעבר במגמות פונדמנטליסטיות משלה, שנבעו מהמעורבות המובנית של הדת בפוליטיקה, של כוחות הקודש בכוחות החולין . כמו כן כדאי לנתח את הכלים ואת הנתיבים, שבאמצעותם הצליחה הציוויליזציה האירופית להתגבר על המשבר ולהציב בלמים קבועים, המונעים מן הפונדמנטליזם הדתי להיות כוח מניע ביחסים בין מדינות . שיאה של הקונפסיונליזציה היה קשור בדרך כלל לנכונות בלתי מתפשרת לעי מות טוט א לי, שמניעיו אינם רק דתיים או אידאולוגיים אלא גם חברתיים ופוליטיים . אופיו הפונדמנטליסטי של העימות נבע בעיקר מן העובדה שבני הזמן פירשו אותו כאירוע אסכטולוגי, מאבק אפוקליפטי בין צבאותיהם של כריסטוס והאנטי-כריסטוס . מלחמות הדת ( או, ליתר דיוק, המלחמות בין נאמני הכנסיות השונות בשלהי המאה השש עשרה ותחילת המאה השבע עשרה ) נראות בעינינו כתופעה, שמנקודת מבט של חברה מערבית מודרנית ו"נאו...
To the book |
|
|